חזון או שקר, מי קובע? (לאמיצים בלבד)
אתה קם בבוקר. מי אתה?
האם אתה רצף האירועים שקרו קודם לכן ועכשיו הם במחשבות שלך?
אתה רצף האירועים שלדעתך צריכים לקרות היום? ומי קבע זאת?
אתה הקפה של הבוקר?
אתה מה שקרה לך בכביש ויקרה לך בעוד רגע?
האם אתה מה שראית בסרט או דמות שהערצת בילדות?
או אולי איזו דמות שביססת בעיני אנשים וזה עובד לך יפה?
מי אתה?!
האם יש באפשרותך בכלל לקבוע משהו?
אלו שאלות סופר חשובות, שעצם שאלתן כבר שמה אותנו במקום הרבה יותר טוב, חוקר, מודע ולא אוטומטי.
נחזור לנושא הפוסט הזה – חזון.
נתחיל מזה שרובנו (למרות שלדעתי זה כולנו, אבל לא רוצה ליצור בך אנטגוניזם…) לא מעיזים להוציא לפועל את החזון האמיתי שנמצא בתוכנו מאז ומעולם. בגלל שאנחנו כבר מאוד רחוקים מלעשות זאת – זה נקבר עמוק בתוכנו, עד כדי כך שכשאתה בא לדבר עם מישהו על החזון הפנימי שלו – אין לו בכלל מושג על מה אתה מדבר. וכשאותו אדם מנסה לדבר על החזון שלו – זה בד”כ זה מסתכם ב:הצלחה, כסף, לטייל בעולם ועוד איזו שטות. זה האדם? אנחנו כל כך הקטנו את עצמנו! אנחנו אינסופיים במהותנו!
אבל בסדר, זה לא חשוב, מתחילים עם מה שיש במקום בו אנחנו נמצאים – אסור להתבאס על מה שיש אלא לשאוף קדימה – וזה כבר, בלי שהתכוונתי,מדבר על – חזון!
החזון בכללי הוא הכרחי מכל כך הרבה בחינות שנדבר עליהם, אך במהותו הוא מאפשר לנו לגדול, לצמוח, להיות מכוונים למטרה מסויימת ולא להתפזר לכל הכיוונים כפי שאנחנו נוטים להתפזר, באופן טבעי. אם זה בגלל מה שקורה ומזדמן לנו בחיים ואם זה מתוך רצונות שמתגברים, חוסר שליטה עצמית ועוד ועוד, יש הרבה…
כדי להתחיל להביא למימוש את הפוטנציאל הגדול הטמון בנו – הכרחי שנלמד ונתרגל לפעול תמיד מתוך החזון – אם זה בדברים המאוד גדולים בחיים ועד לפרטים הכי קטנים, מהמטרות ארוכות הטווח ועד לכל רגע ביום.
אחרת, אנחנו לא באמת נהיה מסופקים, נתנהל בצורה אינסטנקטיבית שלרוב (גם בלי לשים לב) עושה נזק כלפי הסביבה שלנו, ונמשיך לדכא בעצמינו וגם באחרים את היכולת להוציא מתוכינו חזונות ומציאויות נפלאות.
חזון שמזון
עוד עניין עם המונח “חזון”:הוא שחוק, יש לו כל מיני משמעויות ולרוב, הוא מוגדר ממקום ממש לא נכון, לרוב ע”פ איזה תפריט מוגבל של החברה.
אני בעצמי עובר דרך מטורפת ומדהימה עם העניין הזה. כי כחלק בלתי נפרד מהעבודה שלי בשיווק ומיתוג דיגיטלי, אני דואג קודם כל להבין ולהגדיר את החזון של המותג. אז בהתחלה כשהיינו שואלים, מתחקרים ומנסים להבין את החזון של המותג או יותר נכון העסק (כי עדיין אי אפשר לקרוא לו מותג אם הוא לא יודע מי הוא) אז לרוב מקבלים תשובות מאוד בנאליות ושטחיות מהעוסקים בדבר.
זה מדהים, לפני כמה שנים לפני העידן הדיגיטלי עסק לא היה צריך בכלל להגדיר את עצמו – הוא היה מצליח או לא מצליח וזהו, ללא הגדרות מיוחדות. כמובן שהכל קיים ‘בילד אין’ אבל לא היה צריך להבין ולהגדיר את זה. העידן הדיגיטלי מחייב את בית העסק להבין את כל זה כדי לייצר מותג שיאפיין ויבטא אותו נכון, אחרת הוא לא יהיה בולט, ברור ומובן לקהל שלו. לכן רוב העסקים לא מצליחים לייצר מותג נכון בדיגיטל כי כולם נראים אותו הדבר, התוכן דל ולא בהכרח מבטא את המהות של העסק/חברה/ארגון/ אנשים.
העידן הדיגיטלי הוא רק ביטוי אחד חיצוני למה שקורה לנו היום – אנחנו כבר לא יכולים להתנהל על אוטומט. זה כבר לא עובד, אנחנו מרגישים את זה. משהו כבר לא עובד! אנחנו צריכים להתחיל להבין מי אנחנו, למה אנחנו, איך אנחנו מתחילים להרגיש טוב מתוך הגדרה מחודשת, של הכל.
ובתוך כך להתחיל להבין מהו החזון שלנו, שנובע מתוכינו תדיר.
המכשול הראשון – הכל!
כרגע הכל נגדינו. זה המצב היום. כולם לא מחוברים לעצמם (שוב, סליחה על ההכללות… אני גם כחלק מהכלל), כולם סקפטיים (גם אם אנחנו במשהו כן מחוברים לעצמנו עדיין בכללי, כחברה, אנחנו לא משפיעים את זה אחד לשני אלא להפך, מחלישים), ציניים, מתנהלים על אוטומט ומתוך אינסטינקט, מקבלים ערכים שקריים ושגויים מהחברה ו.. בגדול מפוחדים.
לכן הפוסט הזה (זה נהיה כבר יותר מאמר מאשר פוסט) מכוון לאמיצים בלבד (כל אחד יכול להיות אמיץ).
כאילו, אנחנו יכולים להמשיך להתנהל כמו אתמול – להגדיר את החזון העסקי שלנו כמו שמצפים מאיתנו – להגדיל רווחים או אפילו לעשות טוב ללקוחות שלנו (שקר!) וכו’. אבל, קודם כל, אני ערב לכם שאם אתם מתנהלים כך אתם כבר בפיגור, שילך ויגדל בשנים הקרובות. זה כבר לא עובד ואנחנו נגלה את זה יותר ויותר כל יום.
או,
להתחיל להיות נאמנים לעצמינו, להתחיל להאמין שאנחנו הרבה יותר ממה שנראה לנו, או נראה לאחרים על עצמם או שנראה לסבתא שלי (סתם..🤣). ולהאמין שבתוכינו קיים פוטנציאל אדיר ויפה שמחכה להתממש וביכולתו לעשות הרבה הרבה טוב (בתוך תוכנו אנחנו יודעים זאת), ויש לזה מקום וקיום נכבדים גם בעבודה ובעסקים.
בשלב הבא, באופן בלתי נמנע, נצטרך להתחיל לאט לאט להילחם ולסלק את האויב הגדול ביותר – הספקות.
איך מגדירים חזון נכון? תתחבר!
כדי להגדיר חזון בצורה נכונה – הוא צריך לנבוע מבפנים. כי הכל קיים בתוכנו ורק מחכה לצאת לעולם. אבל חשוב להבין, שאם אנחנו רוצים שזה יקרה, גם אם זה עדיין לא בדיוק או חלקי – גם טוב! זה הכיוון הנכון ולכן זה כבר חלק מתהליך נפלא שהוא בטוח נכון וטוב.
אז בואו נחשוב שאנחנו מיילדות שמאוד נאמנות לתפקיד שלהן להוציא ילדים בריאים ובטוחים לעולם ונתחיל להשקיע בלהוליד את החזון הפנימי – נעזור לו לנבוע מתוכינו – נהיה נאמנים לו, נצפה לו וניתן לו את התנאים הכי טובים לכך. הניסיון שלי מראה שצריך זמן, לבד, כדי שזה יקרה. כי כשאתה לבד ללא גירויים או אנשים, לאט לאט אתה עובר מכל מה שקורה בחוץ – פנימה. וגם שם, יש עוד הרבה רעש ומחשבות ותפיסות שגויות, שגם הם מתנקים עם הזמן.
אנחנו מחפשים להגיע לחיבור לעצמינו – כזה שמרגיש לנו כנה. אמיתי, עד כדי, לעיתים, בכי של התרגשות. בד”כ זה מלווה במחשבות טובות על עצמינו ועל אחרים, על הטבע ועל העולם. לאחר מכן יכול גם להתברר החזון – מתוך המצב הזה:איך הייתי רוצה לפעול כלפי כל מיני דברים שעולים. תרשמו את הדברים האלה. זה החזון שלכם לעת עתה. זה יכול להיות על כל דבר, לא מחייב שזה יהיה על מה שתכננתם (למשל על העבודה וכו’), אז תזרמו. ותקפידו לעשות זאת עוד ועוד. כדרך חיים.
המכשול השני – אני!
עכשיו שיש לכם חזון, צריך להוציא אותו לפועל ולראות איך שהוא גדל וצומח ומתממש לתפארת. עלינו להיות נאמנים לאותם הרגעים שמתוכם הוא נולד, כי שוב, החיים יטשטשו, יביאו ספקות, היגיון “בריא” (חולה!), וכו’. אבל, אין את מי להאשים. רק את עצמי – אני המכשול העיקרי. האם אני בוחר לחיות מתוך משהו שאני לא או מתוך מי שאני באמת?